אופרייט ליס בע"מ נ' טוראל ואח'

פסק דין

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק במחלוקת שביניהם על דרך הפשרה ובהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, לאחר שקיבלו הסבר אודות מהות ההליך.

התביעה שלפני הינה תולדה של תאונת דרכים שאירעה בתאריך 9/8/2007 בחניון ה"גרנד קניון" שבחיפה. רכבו של נהג רכב התובעת, מר ארז חונן, נסע בנתיב ראשי בחניון, כאשר רכבה של הנתבעת 1 הגיע מנתיב צדדי ובין שני כלי הרכב אירעה התנגשות, באופן שצידו הימני של רכב התובעת נפגע כמעט לכל אורכו. נהג רכב התובעת העיד כי כלל לא ראה את רכבה של הנתבעת 1 עד שחש בפגיעה ואילו הנתבעת 1 מסרה כי הבחינה ברכבו של נהג התובעת מתקרב לעברה, במהירות מופרזת, לדבריה, כאשר הוא מדבר ומנופף בידיו. נהג רכב התובעת טוען כי הנתבעת 1 נכנסה עם רכבה אל תוך נתיב נסיעתו מבלי לתת לו זכות קדימה ואילו הנתבעת 1 טוענת כי עמדה במקומה בעת שנהג רכב התובעת סטה עם רכבו לעברה ושיפשף אותו. במקום ניצבים שני עמודים התוחמים את הנתיב הצדדי שממנו הגיעה הנתבעת 1. הנתבעת 1 טענה, אמנם, כי עמדה על קו העצירה, אך עד הראיה מטעמה הודה כי לא ניתן להשתלב מבלי לגלוש באיטיות אל תוך הנתיב שכן לא ניתן לראות את המכוניות המתקרבות בשל העמודים הניצבים במקום וכן הודה כי ייתכן שרכבה של הנתבעת 1 בלט במקצת אל תוך נתיב נסיעת רכבו של נהג רכב התובעת. מנגד, טענת הנתבעת 1, המוכחשת על ידי נהג רכב התובעת, כי נסע במהירות גבוהה מן הראוי במקום מסוג זה, נתמכת על ידי עדותו של עד הראיה.

עיינתי בכתבי הטענות ובצרופותיהם, שמעתי את עדויות הנהגים ועד הראיה וכן שמעתי את טיעונים של ב"כ המלומדים אשר הסבירו כיצד, לשיטתם, נזקי כלי הרכב מתיישבים עם גרסת הנהג מטעמם וכיצד מתיישבות העדויות השונות עם גרסתם. אחר שבחנתי את מכלול הראיות, הגעתי למסקנה כי בעת התאונה, רכבה של הנתבעת 1 לא היה על קו העצירה, אלא מעט אחריו, באופן שהיה חשוף לפגיעתו של רכב התובעת, בתוך נתיב נסיעת רכב התובעת. עם זאת, אני מקבלת את הטענה כי רכבו של נהג התובעת נסע במהירות ובאופן שלא היה ער ומודע לכל הנעשה סביבו וכך, מסתבר, לא הבחין ברכבה של הנתבעת 1 מגיע מן הנתיב הצדדי, עד להתנגשות עצמה. משכך, מצאתי כי יש לייחס לשני נהגי כלי הרכב המעורבים, אחריות שווה לקרות התאונה.

נזקי התובעת עומדים על סך 3,054 ₪, נכון למועד הגשת התביעה. לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעות לשלם, ביחד ולחוד, לתובעת סך של 1,527 ₪ בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

אין צו להוצאות.

שכרו של מר ארז חונן, נהג רכב התובעת, בסך 250 ₪, ישולם לו במישרין על ידי התובעת.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום, מקבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, כ"ה טבת תש"ע, 11 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: